אז מי הוא באמת האויב הכי גדול של העסק הקטן?
האם זהו עומס "הכובעים" שכל אחד מאיתנו נאלץ "לחבוש"?
האם זהו ניהול הזמן הגרוע שלנו?
סדר העדיפויות השגוי? תזרים המזומנים הבעייתי?
או אולי הנטייה שלנו לברוח בכל פעם לפייסבוק או לתיבת האימייל ולשתף פעולה עם גזלני הזמן הגדולים?
ובאמת, כל התשובות היו יכולות להיות נכונות, אלמלא העובדה הפשוטה והעצובה, שהאויב הכי אכזרי, הרסני ונחוש שלך, הוא לא אחר מאשר…
אתה.
מי אני?
כן, אתה.
אתה שעושה לעצמך את המוות. שמוצא תמיד חסרונות ופגמים בעשייה שלך.
אתה, שחולם לעשות דברים גדולים, לפרוץ בגדול, לשפר את איכות חייהם של אלפים עם המוצר או השירות שלך ומצד שני, דופק לעצמך את התוצאות.
אתה שמבקר. מסרס. מעכב ומונע מעצמך לפרוש כנפיים ולהצליח בענק, כמו שתמיד הגיע לך.
ולמה אני מספרת לך את זה?
כי גם אני לצערי מפרנסת את האויב הזה ועל בסיס יומיומי כמעט.
את?!
יערה המוצלחת? המוכשרת? המהוללת?
כן, אני.
למה? איך יכל להיות?
עובדה.
,גם אני, מעבר לפאסדה של המצליחנית, הקלילה והמצחיקה, זו שתמיד יודעת לומר את המילים הנכונות בעיתוי הנכון
מאמינה (שששש, אל תגלו לאף אחד!)
בפנים בפנים, עמוק עמוק, שאולי בעצם, אני לא מספיק טובה…
לא מספיק שווה…
ולא באמת ראויה להצליח בגדול.
וגם אני במעין פולחן של הרס עצמי, מלעיטה את עצמי מרצון ב"פטריית הרעל" של הביקורת העצמית, ההלקאה והסירוס.
למה?!
למה אנחנו מעוללים את זה לעצמנו?
למה אנחנו באמת מאמינים שחייבים לשלם את ה"מס" הזה ובשביל מי לעזאזל?
דעו לכם, שבגלל ההרעלה העצמית הזו, לקח לי כמעט שלוש שנים לדשדש ולהסס עד שקבלתי החלטה להעיז ולצאת עם המהדורה המשודרגת של המדריך לכתיבה שיווקית "איך לכתוב כמו קופירייטר" (ששינה את שמו בינתיים ל"מילים שוות זהב"), כשבכל פעם הפטרייה הרעלית שלי (שהיא "בילטאין" אצלי), השמיעה טיעון משכנע אחר: "את לא מספיק טובה", "הידע שלך לא מספיק", "יש יותר טובים ממך בשוק" וכן הלאה וכן הלאה. שלא לדבר על העובדה הפשוטה, שכניסה למגרש האמיתי של העשייה, הופכת אותך אוטומטית למטרה לביקורת שלא תמיד בדיוק נעימה בלשון המעטה..
בקיצר, מסיבות אלו ואחרות מצאתי תירוצים למכביר, הייתי עמוסה בעבודה, בחיים אינטנסיביים ובכל הסיבות המוצדקות ש"מנעו" ממני להלחם על הזכות שלי ליצור.
ובכל זאת, הנה אני כאן. שבועיים לפני ההשקה של ה"בייבי" שלי, מדריך מאד מיוחד לכתיבה שיווקית, בהיקפים ואיכות שטרם נצפו בישראל, לאחר מאות שעות טרחה והשקעה, בכתיבה, בעריכה, בעיצוב מאיר עיניים, במערכת ניווט משוכללת ובמה לא?
לאחר חודשים עקובי דם, במלחמת התשה עצמית וחזרה עיקשת על המנטרה: "אני אוציא את הספר הזה ויהי מה. לא משנה כמה זמן זה ייקח וכמה מכשולים אפגוש בדרך. אלד אותו."
ואתם יודעים מה?
אין נוסחת פלא שהשתמשתי בה, מלבד רצון אדיר, התמדה וקומץ אנשים מחבק ואוהד שליווה אותי.
אין דרך קצרה לעשות זאת. חייבים לעבור דרך שדה המוקשים, בין פטריות הרעל ולא לוותר להן.
ומה שאני בעצם רוצה לומר לכל אחד מכם. היצר הרע ו"פטריות הרעל", לעולם יהיו כאן. הם לא ייעלמו מעצמם ואין לכם ברירה אלא להתיידד איתם, ללכת איתם יד ביד ולהגשים את החלום.
אגב, יש אולי למישהו מתכון למרק פטריות טוב? 
ועכשיו, רוצים לראות את ה"בייבי" שלי?
אוהבת מאד לקרוא את הפוסטים שלך וכשקראתי את המייל ועברתי לפוסט עצמו ישר ידעתי שהמילה תהיה: "אתה"! וצחקתי לעצמי…כמה שזה נכון!!! אנחנו עוצרים את עצמנו – כל הזמן!
תודה על הפוסט החושף 🙂
מחכה לספר!
היי אורית, ניחשת? אז כנראה שאת ממש ממש יודעת במה מדובר… תודה על האיחולים!
אחלה דרך לפרסם את המהדורה החדשה!
שיחקת אותה…
למרות שאת בהחלט צודקת בדברייך! ואנחנו היחידים שיכולים לגרום לעצמינו לצמוח או לצנוח..
אהבת? תודה תודה!
הנה מתכון למרק פטריות טוב: http://www.elgaucho.co.il/458 .
לא מומלץ לשים בו פטריות רעל.
הולכת להעמיד סיר… 🙂
דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב. מילים שוות זהב. בהצלחה רבה ומופלגה, מצטרפת לרשימת ההמתנה
חן חן על המילים היפות, תודה הדר, מעומק הלב!
פוסט שנוגע כמעט בכל אחד מאיתנו – מעולה!!!!
אנשים עצלנים, אנשים דוחים דברים – אין מה לעשות זה הטבע האנושי.
כל בעל עסק באשר הוא צריך לדעת לנוע קדימה – לא לחכות לתוצר "המושלם" – גם אני חוטא בזה לא מעט.
המשיכי בתכנים המעולים שלך – יישר כוח!!!!!!!!!!!!
קדימה חזרה לעבודה……..
אוי, נכון שאנחנו משהו? תודה תומר על ההזדהות והעידוד. תודה!
מילים כדורבנות!
אני אשמח אם תוכלי להרחיב, ובמיוחד אם תוכלי להתיחס למצב שבו בכל רגע עולה רעיון חדש אחר.. ומתפזרים על המון דברים. כיצד בוחרים רעיון אחד ודבקים בו?
בהצלחה עם הספר, סקרנית לראות את המוצר המוגמר.
אחת הטכניקות שאני עושה בהן שימוש, זה הפנקס ליד המיטה. כל פעם שעולה רעיון אני כותבת אותו וכך הוא נשמר והראש שלי חופשי מהנטל.
נגעת לי בלב כרגיל.
מאחלת לך הרבה תשלומי הצלחה עבור הכנות, הלבביות, המקוריות והידע.
בברכה,
מעריצה ותיקה שלך.
תודה. באמת שאת קוראת אותי כבר שנים ארוכות… וזו כבר מחמאה בפני עצמה!
יערה יקרה,
את מדהימה וכך גם כתיבתך. שמחה שיצא לי לעבוד ולהכיר אותך מקרוב.
אני מאחלת לך, שמאמצייך והשקעתך יישאו פירות רבים. המון הצלחה.
תודה מירה, שאת אף פעם לא שוכחת לפרגן. 🙂
פשוט המילים שלך ענקיות! יש מה ללמוד ממך וזה בזכותך אך ורק בעצמך!
תודה על שיתוף התחושות האישיות!
חן חן על הפרגון…
יערה יקרה,
זה שאת אשפית במילים – אני כבר יודעת.
זה שאפשר ללמוד ממך עד בלי די – כתוב על כל קיר בעיר.
והיום?
למדתי שיש לי מה ללמוד ממך בשיווק (הרגע שלחתי לך 3 שמות של חברים כדי לקבל את המדריך)…
את גדולה!
תמשיכי,
רוצה עוד.
תקבלי מותק. תקבלי! תודה רבה רבה!!!
בס"ד
זה נכון מאד, אבל יש לזה 3 עצות בדוקות. והן :
1) להחליט על תאריך יעד, ולקנוס את עצמך, באם לא תעמוד בתאריך,
2) לקחת לך שוטר, שהוא י'הי'ה בבחינת המכה על הראש עם תאריך היעד. כי מה לעשות זהו
טבע האדם, כי מה שאפשר לעשות מחר – הוא עושה את זה בשבוע הבא.
3) לדעת כי אין מושלמות בעולם כלל הן לגבי האדם, והן לגבי המוצרים. חייבים להתחיל
לפעול ולשפר כל הזמן, כך גם הבורא רוצה מאתנו, כי כל הזמן נשפר את עצמנו.
באם נפעל לפי 3 הכללים האמורים, פתאום נתחיל לראות כי הכל משתנה לנו לטובה.
רעיון טוב. שווה לנסות אותו! תודה.
את גדולה מהחיים יערה.
ואל תקשיבי לקול הקטן הזה הוא טיפש ולא יודע מה את שווה באמת.
אנחנו יודעים טוב מאד שאין אף אחת בעולם כמוך,
וכמובן מחכים לראות כבר את הדבר הבא שיצא ממך.
מתוקה.
קניתי בעבר את הספר שלך, אפשר לקבל גם את המשודרג?
כל הכבוד לשימחה שיוצאות מהנכתב , מחכים לבייבי שלך
🙂
כתיבתך כה יפה וברורה והתנסחותך תרבותית 'למה לגלוש מדי פעם לסגנון זול ובוטה "יללה תביאו תגובה" . לא הולם!
אני מודה לך על תגובתך ומבינה שצרם לך, אבל זו בדיוק השפה שלי.